<h1>קיצור הלכות הגט לר"י הזקן בעל התוספות מכתיבת רבינו ברכיה מניקולא</h1>
<h2>דף ב.</h2>
בקוצר מילין אכתוב לך סדר הגטין לכתוב על שיטין מפי רבינו יצחק, לא חפצתי להאריך בראיות, למען ירוץ כל הקורא בו. צריך להיות דיו וקלף וקולמוס משל בעל, ואין קפידא בקולמוס אלא הואיל ונפיק מפומיה דר"ת, ואם אין לו יתנו לו אחרים במתנה ויתן לסופר לכתוב גט לאשתו. ויצונו לכתוב ולעדים לחתום, ויצוה לסופר בפני שני עדים כשרים לעדות שלא יהיו קרובים לא לאיש ולא לאשה ולא זה לזה, ואם הסופר ראוי להעיד אין צריך שנים אחרים לראות שציוהו הבעל אלא הוא ואחר הכשר להעיד עמו, וכשבא הסופר לכתוב יכתבנו בפני שנים אחרים כשירים להעיד ויודעים שהוא רוצה לכתוב גט לשם פלונית אשתו של פלוני, וטוב לעשות הכל בכת אחת שעידי צואה לסופר לכתוב הן עידי כתיבה מפני דיבת רבים לגמגם ולומר שהוא חצי דבר והבל הוא, ושמא אפילו עדים אין צריך לכל זה אע"פ שאין הבעל מכיר כתיבת הסופר, ואם שליח מביאו צריך לעמוד על הסופר. ויזהר הסופר על האותיות שלא יגעו זה בזה ואם נמחקו מקצת אותיות הגט או נטשטשו ואין רישומן ניכר אין לאדם לתקנם רק במצות הבעל, אך הסופר יכול לתקנם אם הבעל אמר לו מתחילה לכתוב גיטין הרבה עד שיהיה אחד כשר, אבל אחר החתימה צריך עיון מאחר שלא חתמו העדים על זה. ואם האות מלאה כל כך דיו שאינה ניכרת אות אסור לתקנה בסכין דהוה ליה חק תוכות, אע"ג דבספר תורה כשר בפר' הבונה [שבת ק"ד ע"ב] כשנטל גגו של דל"ת ועשאו רי"ש, טוב שלא יהיה בגט גמגום, וגם מטעם זה טוב ליזהר בתחילה הכתיבה שלא יגעו זה בזה דשמא לא היה מועיל להפרידם בסכין. ואין לכתוב כל שום וחניכה, אלא יפרש כל הכינויין כגון אחא הדיא דמתקריא איא מרי, והכי עדיף דזימנין שאין לו שום וחניכה. ומקום קביעות האשה והבעל (דרתום) [דירתם] של אותה שעה יש לכתוב בגט, היינו שם עירו ושם עירה, אבל מקום הלידה אין לכתוב אם לא היו בקיאין בטוב, וטוב להניח פן יכתבו שקר, וכן מקום שהאשה שם בעת כתיבת הגט ואין מקום קביעות דירתם אין לכתוב בגט, מידי דהוי אגיטין הבאים ממדינת הים שאינם יודעים מקום האשה. ולא לכתוב ודין ביו"ד דמשמע דין הוא שיגרש ואם אינו דין לא, ולא ליכתוב אגרת ביו"ד דמשמע אגרא לשון גג, ולא ליכתוב לימהך ביו"ד דמשמע לי תהוי מהאי ספר, ויש להרחיק רגלו של ה' מגגו דלא מיתחזי למחוך לשון חוכא, ולא ליכתוב לאיתנסבא באל"ף דמשמע לא יתנסבא לא תינשא, די תיהוייין די תיצבייין בכל חד תלת יודי"ן דלא לישתמע תהויין תצביין נשים דעלמא, לורכיה וי"ו מן תירוכין שבוקין, דאי לא משמע יו"ד, תריכין, גרוש[ו]ת דעלמא ולא שלה, ולורכיה וי"ו אחרונה של וכדו דלא לישתמע וכדי כלומר ולא כלום, ובתיקון הגט של רבינו יוסי טוב עלם כתי' דיתיהוייין דיתיצבייין בכל חד ה' יודי"ן, וכן די יהוי, כל די תרגימ' של אשר, כמו שי"ן אשר במקום אשר אבל דיתבא פתרו' היושבת. ונהגו לכתוב י"ב שיטין כמניין גט, וצריך לכתוב ספר תירוכין קודם שיטה אחרונה וימלא כל שיטה אחרונה מאגרת שיבוקין וגט פטורין כדת משה וישראל, לפי שיטת דפרק התקבל משמע שאין לכתוב פיטורין ביו"ד, כי צריך להיות דגש, ואם אינו דגש הוא לשון פטור מחובות ואם ימעט למלאות השיטה יכתוב אותיות רחבות, ואם בא לכתוב על המחק ולקיים יכתוב קודם ודין די יהוי ליכי כו' אות פלונית על המחק ודין קיומיהן. ואין להחתים סופר בגט, ולא ירחיקו עדים חתימתן מן הכתב שיטה אחת, ואם עד ראשון חותם בתחילה השיטה יכול חבירו לחתום אחריו בשיטתו, ואם מרחיק מתחילת השיטה כל דהו כדי לכתוב פלוני לוה מנה (או) [אז] לא יחתום חבירו אחריו אלא תחתיו, ויזהר מלחתוך הקלף לאחר שנכתב דא"כ הוה ליה מחוסר קציצה ונתינה.
וצריך עידי מסירה אע"ג דאיכא עידי חתימה, והנותן גט ברבים יזהר ליחד שני העדים, ואל יסמוך על רבים שמא יהא אחד מהם קרוב או פסול, ראיתי תלמידי חכמים נכשלים פעם אחת בזה על כן כתבתיו, וצריכין למיקרייה קודם נתינתו, ובשעת נתינה יבטל הבעל כל מודעא, ואחר יאמר התקבלי גטיך והרי את מותרת לכל אדם, וגם אחר נתינה יחזרו ויקראו הגט. ואם עשתה שליח לקבל גטה יאמר הבעל לשליח התקבל גט לפלונית בת פלוני אשתי המכונה כך וכך והרי היא מותרת לכל אדם, ולא יטיל בו שום תנאי, וביד השליח יהיה שטר הרשאה שהו' שליח לקבלה. וכשיתן הגט יכתבו שטר אחד שקיבל זה הגט ויחתמו בו ב"ד לרווחא דמילתא אעפ"י ששטרות הללו אין צריכין טוב לעשות לפי שכתוב בו כתיקון שטרות. ואם הבעל שולח גט, אם השליח המוליך גט קרוב, צריך ליתן בפני שלשה עדים כשירים לבעל ולאשה שלא יהיו קרובים זה לזה, ואין השליח יכול להיות אחד מהם שמתקיים הגט על זה באמירתו בפני נכתב וכו', וסמוך לנתינתו יקראוהו לה ואחר כך בפניהם שיראו היטב שזהו הגט שקראו ובשעת נתינתו יאמר לה בפניהם זה הלשון, הא גטיך מפלוני בעליך והתקבלי גטיך והרי את מותרת לכל אדם, וגט זה בפני נכתב ובפני נחתם, גם אחר נתינתו יכול לסיים דיבורו רק שיתחיל קודם נתינתו ולא יפסיק בדיבורו זה אחר נתינתו כדי שאילת שלום לרב. ואשה לא תעשה שליח לקבל גטה מיד שליח בעלה אלא היא עצמה תקבלנו, ותפתח ידה ויתננו לתוכה, ואם יהיה כל הגט בידה אין צריך שתהא ידה למעלה מג' טפחים בשעה שיתננו לתוכה, אבל אם לא כולו לתוך ידה בבואו מיד השליח לידה תגביה למעלה מג' טפחים קודם שיתננו לידה, או תיפשוט כנף בגדה למעלה מג' ויקבלנו, יש דברים פה שאין קפידא אך מפני דבה טובה.
טופס הגט. בכך וכך דשבת בכך וכך ימים לירח פלוני שנת כך וכך לבריאת העולם למנין שאנו מנין במתא פלוני דיתבא על נהר פלוני אנא פלוני דמתקרי כך וכך ב"ר פלוני דמתקרי כך וכך הדר במתא פלוני דיתבא על נהר פלוני והנני עומד היום במתא פלונית דיתבא על נהר פלוני צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא שבקית ופטרית ותרוכית יתייכי ליכי אנת אנתתי פלונית דמתקרי כך וכך ב"ר פלוני דמקרי כך וכך הדרה במתא פלונית דיתבא על נהר פלוני דהוי אנתתי מן קדמת דנא וכדו שבקית ופטרית ותרוכי יתייכי ליכי דיתיהוייין רשאה ושלטאה בנפשייכי למהך להתנסבא לכל גבר די תיצבייין ואינש לא ימחא בידייכי מן יומא דנן ולעלם והרי את מותרת לכל אדם ודן די יהוי ליכי מינאי ספר תרוכין וגט פטורין ואגרת שבוקין כדת משה וישראל. לארוסת יכתוב דהות ארוסתי.
שטר הרשאה לאשה שמינתה שליח לקבל גטה מיד בעלה. זכרון עדות שהייתה בפנינו אנחנו חתומי מטה בפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני איך מרת פלונית המכונה כך וכך דמפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני כי מנתה בפנינו את ר' פלוני ב"ר פלוני להיות שלוחה לקבל לה גטה מיד ר' פלוני בעלה המכונה כך וכך ב"ר פלוני המכונה כך וכך ותהא ידו כידה וקבלתו כקבלתה ויזכה לה בו ויקבלהו לה ומה ששמענו ראינו כתבנו וחתמנו לה לראיה על מיני שליחות קבלת גטה שריר וקים.
שטר שליח שקבל הגט מיד הבעל. אנחנו ב"ד חתומי מטה במותב תלתא הוינא ובא לפנינו פלוני ב"ר פלוני המכונה כך וכך דמפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני ונתן גטה ליד פלוני ב"ר פלוני שעשאתו בעדים שלוחה לקבל גטה מפלוני בר פלוני בעלה ואמר לו התקבל גט לפלונית ב"ר פלוני אשתי המכונה כך וכך והרי היא מותרת לכל אדם וקודם נתינתו בטל בפנינו כל מודעי דהוו ליה שאם מסר שום מודעא תהא מבוטלת ולא נתן שום תנאי בגירושין אלא גרשה גירושין גמורין ומהגט קרינא וראינהו כשר כדת וכהלכה ומחמת שראינו גירושי פלונית בת פלוני מפלוני בן פלוני בעלה שנתן גטה ביד שלוחה לקבלה כתבנו לו שטר זה להיות בידו לזכות ולראיה שריר וקים.
גט מיאון. ביום פלוני כו' איך פלוני אמר לבת פלוני אתיא לקדמנא לבית דינא, וכך אמרה דפלוני אחי אטעי יתי וקדיש יתי לפלוני בן פלוני ואנא ינוקתא הוינא ולא הוה ידענא וכען לא ניחא לי (דאי הוי) [למיהוי] לההוא גברא ולא רעינא ליה ולא צבינא ביה ולית לבי צבי ביה להתנסבא ובדקנו אחר פלונית זו ועדיין היא קטנה וכיון דחזינא דאמרה פלוניתא דין כהדא עניינא כתבנו גט מיאון דנן לה למהך (ליה) להתנסבא לכל גבר די תיצביין כדת משה וישראל. סליקו לה הלכות גיטין אשר העתקתי מהועתק שהועתק מכתיבת הרב רבינו ברכיה נ"ע.
<h2>דף יט:</h2>
בקוצר מילין אכתוב לך סדר הגטין לכתוב על שיטין מפי רבינו יצחק, לא חפצתי להאריך בראיות, למען ירוץ כל הקורא בו. צריך להיות דיו וקלף וקולמוס משל בעל, ואין קפידא בקולמוס אלא הואיל ונפיק מפומיה דר"ת, ואם אין לו יתנו לו אחרים במתנה ויתן לסופר לכתוב גט לאשתו. ויצונו לכתוב ולעדים לחתום, ויצוה לסופר בפני שני עדים כשרים לעדות שלא יהיו קרובים לא לאיש ולא לאשה ולא זה לזה, ואם הסופר ראוי להעיד אין צריך שנים אחרים לראות שציוהו הבעל אלא הוא ואחר הכשר להעיד עמו, וכשבא הסופר לכתוב יכתבנו בפני שנים אחרים כשירים להעיד ויודעים שהוא רוצה לכתוב גט לשם פלונית אשתו של פלוני, וטוב לעשות הכל בכת אחת שעידי צואה לסופר לכתוב הן עידי כתיבה מפני דיבת רבים לגמגם ולומר שהוא חצי דבר והבל הוא, ושמא אפילו עדים אין צריך לכל זה אע"פ שאין הבעל מכיר כתיבת הסופר, ואם שליח מביאו צריך לעמוד על הסופר. ויזהר הסופר על האותיות שלא יגעו זה בזה ואם נמחקו מקצת אותיות הגט או נטשטשו ואין רישומן ניכר אין לאדם לתקנם רק במצות הבעל, אך הסופר יכול לתקנם אם הבעל אמר לו מתחילה לכתוב גיטין הרבה עד שיהיה אחד כשר, אבל אחר החתימה צריך עיון מאחר שלא חתמו העדים על זה. ואם האות מלאה כל כך דיו שאינה ניכרת אות אסור לתקנה בסכין דהוה ליה חק תוכות, אע"ג דבספר תורה כשר בפר' הבונה [שבת ק"ד ע"ב] כשנטל גגו של דל"ת ועשאו רי"ש, טוב שלא יהיה בגט גמגום, וגם מטעם זה טוב ליזהר בתחילה הכתיבה שלא יגעו זה בזה דשמא לא היה מועיל להפרידם בסכין. ואין לכתוב כל שום וחניכה, אלא יפרש כל הכינויין כגון אחא הדיא דמתקריא איא מרי, והכי עדיף דזימנין שאין לו שום וחניכה. ומקום קביעות האשה והבעל (דרתום) [דירתם] של אותה שעה יש לכתוב בגט, היינו שם עירו ושם עירה, אבל מקום הלידה אין לכתוב אם לא היו בקיאין בטוב, וטוב להניח פן יכתבו שקר, וכן מקום שהאשה שם בעת כתיבת הגט ואין מקום קביעות דירתם אין לכתוב בגט, מידי דהוי אגיטין הבאים ממדינת הים שאינם יודעים מקום האשה. ולא לכתוב ודין ביו"ד דמשמע דין הוא שיגרש ואם אינו דין לא, ולא ליכתוב אגרת ביו"ד דמשמע אגרא לשון גג, ולא ליכתוב לימהך ביו"ד דמשמע לי תהוי מהאי ספר, ויש להרחיק רגלו של ה' מגגו דלא מיתחזי למחוך לשון חוכא, ולא ליכתוב לאיתנסבא באל"ף דמשמע לא יתנסבא לא תינשא, די תיהוייין די תיצבייין בכל חד תלת יודי"ן דלא לישתמע תהויין תצביין נשים דעלמא, לורכיה וי"ו מן תירוכין שבוקין, דאי לא משמע יו"ד, תריכין, גרוש[ו]ת דעלמא ולא שלה, ולורכיה וי"ו אחרונה של וכדו דלא לישתמע וכדי כלומר ולא כלום, ובתיקון הגט של רבינו יוסי טוב עלם כתי' דיתיהוייין דיתיצבייין בכל חד ה' יודי"ן, וכן די יהוי, כל די תרגימ' של אשר, כמו שי"ן אשר במקום אשר אבל דיתבא פתרו' היושבת. ונהגו לכתוב י"ב שיטין כמניין גט, וצריך לכתוב ספר תירוכין קודם שיטה אחרונה וימלא כל שיטה אחרונה מאגרת שיבוקין וגט פטורין כדת משה וישראל, לפי שיטת דפרק התקבל משמע שאין לכתוב פיטורין ביו"ד, כי צריך להיות דגש, ואם אינו דגש הוא לשון פטור מחובות ואם ימעט למלאות השיטה יכתוב אותיות רחבות, ואם בא לכתוב על המחק ולקיים יכתוב קודם ודין די יהוי ליכי כו' אות פלונית על המחק ודין קיומיהן. ואין להחתים סופר בגט, ולא ירחיקו עדים חתימתן מן הכתב שיטה אחת, ואם עד ראשון חותם בתחילה השיטה יכול חבירו לחתום אחריו בשיטתו, ואם מרחיק מתחילת השיטה כל דהו כדי לכתוב פלוני לוה מנה (או) [אז] לא יחתום חבירו אחריו אלא תחתיו, ויזהר מלחתוך הקלף לאחר שנכתב דא"כ הוה ליה מחוסר קציצה ונתינה.
וצריך עידי מסירה אע"ג דאיכא עידי חתימה, והנותן גט ברבים יזהר ליחד שני העדים, ואל יסמוך על רבים שמא יהא אחד מהם קרוב או פסול, ראיתי תלמידי חכמים נכשלים פעם אחת בזה על כן כתבתיו, וצריכין למיקרייה קודם נתינתו, ובשעת נתינה יבטל הבעל כל מודעא, ואחר יאמר התקבלי גטיך והרי את מותרת לכל אדם, וגם אחר נתינה יחזרו ויקראו הגט. ואם עשתה שליח לקבל גטה יאמר הבעל לשליח התקבל גט לפלונית בת פלוני אשתי המכונה כך וכך והרי היא מותרת לכל אדם, ולא יטיל בו שום תנאי, וביד השליח יהיה שטר הרשאה שהו' שליח לקבלה. וכשיתן הגט יכתבו שטר אחד שקיבל זה הגט ויחתמו בו ב"ד לרווחא דמילתא אעפ"י ששטרות הללו אין צריכין טוב לעשות לפי שכתוב בו כתיקון שטרות. ואם הבעל שולח גט, אם השליח המוליך גט קרוב, צריך ליתן בפני שלשה עדים כשירים לבעל ולאשה שלא יהיו קרובים זה לזה, ואין השליח יכול להיות אחד מהם שמתקיים הגט על זה באמירתו בפני נכתב וכו', וסמוך לנתינתו יקראוהו לה ואחר כך בפניהם שיראו היטב שזהו הגט שקראו ובשעת נתינתו יאמר לה בפניהם זה הלשון, הא גטיך מפלוני בעליך והתקבלי גטיך והרי את מותרת לכל אדם, וגט זה בפני נכתב ובפני נחתם, גם אחר נתינתו יכול לסיים דיבורו רק שיתחיל קודם נתינתו ולא יפסיק בדיבורו זה אחר נתינתו כדי שאילת שלום לרב. ואשה לא תעשה שליח לקבל גטה מיד שליח בעלה אלא היא עצמה תקבלנו, ותפתח ידה ויתננו לתוכה, ואם יהיה כל הגט בידה אין צריך שתהא ידה למעלה מג' טפחים בשעה שיתננו לתוכה, אבל אם לא כולו לתוך ידה בבואו מיד השליח לידה תגביה למעלה מג' טפחים קודם שיתננו לידה, או תיפשוט כנף בגדה למעלה מג' ויקבלנו, יש דברים פה שאין קפידא אך מפני דבה טובה.
טופס הגט. בכך וכך דשבת בכך וכך ימים לירח פלוני שנת כך וכך לבריאת העולם למנין שאנו מנין במתא פלוני דיתבא על נהר פלוני אנא פלוני דמתקרי כך וכך ב"ר פלוני דמתקרי כך וכך הדר במתא פלוני דיתבא על נהר פלוני והנני עומד היום במתא פלונית דיתבא על נהר פלוני צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא שבקית ופטרית ותרוכית יתייכי ליכי אנת אנתתי פלונית דמתקרי כך וכך ב"ר פלוני דמקרי כך וכך הדרה במתא פלונית דיתבא על נהר פלוני דהוי אנתתי מן קדמת דנא וכדו שבקית ופטרית ותרוכי יתייכי ליכי דיתיהוייין רשאה ושלטאה בנפשייכי למהך להתנסבא לכל גבר די תיצבייין ואינש לא ימחא בידייכי מן יומא דנן ולעלם והרי את מותרת לכל אדם ודן די יהוי ליכי מינאי ספר תרוכין וגט פטורין ואגרת שבוקין כדת משה וישראל. לארוסת יכתוב דהות ארוסתי.
שטר הרשאה לאשה שמינתה שליח לקבל גטה מיד בעלה. זכרון עדות שהייתה בפנינו אנחנו חתומי מטה בפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני איך מרת פלונית המכונה כך וכך דמפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני כי מנתה בפנינו את ר' פלוני ב"ר פלוני להיות שלוחה לקבל לה גטה מיד ר' פלוני בעלה המכונה כך וכך ב"ר פלוני המכונה כך וכך ותהא ידו כידה וקבלתו כקבלתה ויזכה לה בו ויקבלהו לה ומה ששמענו ראינו כתבנו וחתמנו לה לראיה על מיני שליחות קבלת גטה שריר וקים.
שטר שליח שקבל הגט מיד הבעל. אנחנו ב"ד חתומי מטה במותב תלתא הוינא ובא לפנינו פלוני ב"ר פלוני המכונה כך וכך דמפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני ונתן גטה ליד פלוני ב"ר פלוני שעשאתו בעדים שלוחה לקבל גטה מפלוני בר פלוני בעלה ואמר לו התקבל גט לפלונית ב"ר פלוני אשתי המכונה כך וכך והרי היא מותרת לכל אדם וקודם נתינתו בטל בפנינו כל מודעי דהוו ליה שאם מסר שום מודעא תהא מבוטלת ולא נתן שום תנאי בגירושין אלא גרשה גירושין גמורין ומהגט קרינא וראינהו כשר כדת וכהלכה ומחמת שראינו גירושי פלונית בת פלוני מפלוני בן פלוני בעלה שנתן גטה ביד שלוחה לקבלה כתבנו לו שטר זה להיות בידו לזכות ולראיה שריר וקים.
גט מיאון. ביום פלוני כו' איך פלוני אמר לבת פלוני אתיא לקדמנא לבית דינא, וכך אמרה דפלוני אחי אטעי יתי וקדיש יתי לפלוני בן פלוני ואנא ינוקתא הוינא ולא הוה ידענא וכען לא ניחא לי (דאי הוי) [למיהוי] לההוא גברא ולא רעינא ליה ולא צבינא ביה ולית לבי צבי ביה להתנסבא ובדקנו אחר פלונית זו ועדיין היא קטנה וכיון דחזינא דאמרה פלוניתא דין כהדא עניינא כתבנו גט מיאון דנן לה למהך (ליה) להתנסבא לכל גבר די תיצביין כדת משה וישראל. סליקו לה הלכות גיטין אשר העתקתי מהועתק שהועתק מכתיבת הרב רבינו ברכיה נ"ע.
<h2>דף כו.</h2>
בקוצר מילין אכתוב לך סדר הגטין לכתוב על שיטין מפי רבינו יצחק, לא חפצתי להאריך בראיות, למען ירוץ כל הקורא בו. צריך להיות דיו וקלף וקולמוס משל בעל, ואין קפידא בקולמוס אלא הואיל ונפיק מפומיה דר"ת, ואם אין לו יתנו לו אחרים במתנה ויתן לסופר לכתוב גט לאשתו. ויצונו לכתוב ולעדים לחתום, ויצוה לסופר בפני שני עדים כשרים לעדות שלא יהיו קרובים לא לאיש ולא לאשה ולא זה לזה, ואם הסופר ראוי להעיד אין צריך שנים אחרים לראות שציוהו הבעל אלא הוא ואחר הכשר להעיד עמו, וכשבא הסופר לכתוב יכתבנו בפני שנים אחרים כשירים להעיד ויודעים שהוא רוצה לכתוב גט לשם פלונית אשתו של פלוני, וטוב לעשות הכל בכת אחת שעידי צואה לסופר לכתוב הן עידי כתיבה מפני דיבת רבים לגמגם ולומר שהוא חצי דבר והבל הוא, ושמא אפילו עדים אין צריך לכל זה אע"פ שאין הבעל מכיר כתיבת הסופר, ואם שליח מביאו צריך לעמוד על הסופר. ויזהר הסופר על האותיות שלא יגעו זה בזה ואם נמחקו מקצת אותיות הגט או נטשטשו ואין רישומן ניכר אין לאדם לתקנם רק במצות הבעל, אך הסופר יכול לתקנם אם הבעל אמר לו מתחילה לכתוב גיטין הרבה עד שיהיה אחד כשר, אבל אחר החתימה צריך עיון מאחר שלא חתמו העדים על זה. ואם האות מלאה כל כך דיו שאינה ניכרת אות אסור לתקנה בסכין דהוה ליה חק תוכות, אע"ג דבספר תורה כשר בפר' הבונה [שבת ק"ד ע"ב] כשנטל גגו של דל"ת ועשאו רי"ש, טוב שלא יהיה בגט גמגום, וגם מטעם זה טוב ליזהר בתחילה הכתיבה שלא יגעו זה בזה דשמא לא היה מועיל להפרידם בסכין. ואין לכתוב כל שום וחניכה, אלא יפרש כל הכינויין כגון אחא הדיא דמתקריא איא מרי, והכי עדיף דזימנין שאין לו שום וחניכה. ומקום קביעות האשה והבעל (דרתום) [דירתם] של אותה שעה יש לכתוב בגט, היינו שם עירו ושם עירה, אבל מקום הלידה אין לכתוב אם לא היו בקיאין בטוב, וטוב להניח פן יכתבו שקר, וכן מקום שהאשה שם בעת כתיבת הגט ואין מקום קביעות דירתם אין לכתוב בגט, מידי דהוי אגיטין הבאים ממדינת הים שאינם יודעים מקום האשה. ולא לכתוב ודין ביו"ד דמשמע דין הוא שיגרש ואם אינו דין לא, ולא ליכתוב אגרת ביו"ד דמשמע אגרא לשון גג, ולא ליכתוב לימהך ביו"ד דמשמע לי תהוי מהאי ספר, ויש להרחיק רגלו של ה' מגגו דלא מיתחזי למחוך לשון חוכא, ולא ליכתוב לאיתנסבא באל"ף דמשמע לא יתנסבא לא תינשא, די תיהוייין די תיצבייין בכל חד תלת יודי"ן דלא לישתמע תהויין תצביין נשים דעלמא, לורכיה וי"ו מן תירוכין שבוקין, דאי לא משמע יו"ד, תריכין, גרוש[ו]ת דעלמא ולא שלה, ולורכיה וי"ו אחרונה של וכדו דלא לישתמע וכדי כלומר ולא כלום, ובתיקון הגט של רבינו יוסי טוב עלם כתי' דיתיהוייין דיתיצבייין בכל חד ה' יודי"ן, וכן די יהוי, כל די תרגימ' של אשר, כמו שי"ן אשר במקום אשר אבל דיתבא פתרו' היושבת. ונהגו לכתוב י"ב שיטין כמניין גט, וצריך לכתוב ספר תירוכין קודם שיטה אחרונה וימלא כל שיטה אחרונה מאגרת שיבוקין וגט פטורין כדת משה וישראל, לפי שיטת דפרק התקבל משמע שאין לכתוב פיטורין ביו"ד, כי צריך להיות דגש, ואם אינו דגש הוא לשון פטור מחובות ואם ימעט למלאות השיטה יכתוב אותיות רחבות, ואם בא לכתוב על המחק ולקיים יכתוב קודם ודין די יהוי ליכי כו' אות פלונית על המחק ודין קיומיהן. ואין להחתים סופר בגט, ולא ירחיקו עדים חתימתן מן הכתב שיטה אחת, ואם עד ראשון חותם בתחילה השיטה יכול חבירו לחתום אחריו בשיטתו, ואם מרחיק מתחילת השיטה כל דהו כדי לכתוב פלוני לוה מנה (או) [אז] לא יחתום חבירו אחריו אלא תחתיו, ויזהר מלחתוך הקלף לאחר שנכתב דא"כ הוה ליה מחוסר קציצה ונתינה.
וצריך עידי מסירה אע"ג דאיכא עידי חתימה, והנותן גט ברבים יזהר ליחד שני העדים, ואל יסמוך על רבים שמא יהא אחד מהם קרוב או פסול, ראיתי תלמידי חכמים נכשלים פעם אחת בזה על כן כתבתיו, וצריכין למיקרייה קודם נתינתו, ובשעת נתינה יבטל הבעל כל מודעא, ואחר יאמר התקבלי גטיך והרי את מותרת לכל אדם, וגם אחר נתינה יחזרו ויקראו הגט. ואם עשתה שליח לקבל גטה יאמר הבעל לשליח התקבל גט לפלונית בת פלוני אשתי המכונה כך וכך והרי היא מותרת לכל אדם, ולא יטיל בו שום תנאי, וביד השליח יהיה שטר הרשאה שהו' שליח לקבלה. וכשיתן הגט יכתבו שטר אחד שקיבל זה הגט ויחתמו בו ב"ד לרווחא דמילתא אעפ"י ששטרות הללו אין צריכין טוב לעשות לפי שכתוב בו כתיקון שטרות. ואם הבעל שולח גט, אם השליח המוליך גט קרוב, צריך ליתן בפני שלשה עדים כשירים לבעל ולאשה שלא יהיו קרובים זה לזה, ואין השליח יכול להיות אחד מהם שמתקיים הגט על זה באמירתו בפני נכתב וכו', וסמוך לנתינתו יקראוהו לה ואחר כך בפניהם שיראו היטב שזהו הגט שקראו ובשעת נתינתו יאמר לה בפניהם זה הלשון, הא גטיך מפלוני בעליך והתקבלי גטיך והרי את מותרת לכל אדם, וגט זה בפני נכתב ובפני נחתם, גם אחר נתינתו יכול לסיים דיבורו רק שיתחיל קודם נתינתו ולא יפסיק בדיבורו זה אחר נתינתו כדי שאילת שלום לרב. ואשה לא תעשה שליח לקבל גטה מיד שליח בעלה אלא היא עצמה תקבלנו, ותפתח ידה ויתננו לתוכה, ואם יהיה כל הגט בידה אין צריך שתהא ידה למעלה מג' טפחים בשעה שיתננו לתוכה, אבל אם לא כולו לתוך ידה בבואו מיד השליח לידה תגביה למעלה מג' טפחים קודם שיתננו לידה, או תיפשוט כנף בגדה למעלה מג' ויקבלנו, יש דברים פה שאין קפידא אך מפני דבה טובה.
טופס הגט. בכך וכך דשבת בכך וכך ימים לירח פלוני שנת כך וכך לבריאת העולם למנין שאנו מנין במתא פלוני דיתבא על נהר פלוני אנא פלוני דמתקרי כך וכך ב"ר פלוני דמתקרי כך וכך הדר במתא פלוני דיתבא על נהר פלוני והנני עומד היום במתא פלונית דיתבא על נהר פלוני צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא שבקית ופטרית ותרוכית יתייכי ליכי אנת אנתתי פלונית דמתקרי כך וכך ב"ר פלוני דמקרי כך וכך הדרה במתא פלונית דיתבא על נהר פלוני דהוי אנתתי מן קדמת דנא וכדו שבקית ופטרית ותרוכי יתייכי ליכי דיתיהוייין רשאה ושלטאה בנפשייכי למהך להתנסבא לכל גבר די תיצבייין ואינש לא ימחא בידייכי מן יומא דנן ולעלם והרי את מותרת לכל אדם ודן די יהוי ליכי מינאי ספר תרוכין וגט פטורין ואגרת שבוקין כדת משה וישראל. לארוסת יכתוב דהות ארוסתי.
שטר הרשאה לאשה שמינתה שליח לקבל גטה מיד בעלה. זכרון עדות שהייתה בפנינו אנחנו חתומי מטה בפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני איך מרת פלונית המכונה כך וכך דמפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני כי מנתה בפנינו את ר' פלוני ב"ר פלוני להיות שלוחה לקבל לה גטה מיד ר' פלוני בעלה המכונה כך וכך ב"ר פלוני המכונה כך וכך ותהא ידו כידה וקבלתו כקבלתה ויזכה לה בו ויקבלהו לה ומה ששמענו ראינו כתבנו וחתמנו לה לראיה על מיני שליחות קבלת גטה שריר וקים.
שטר שליח שקבל הגט מיד הבעל. אנחנו ב"ד חתומי מטה במותב תלתא הוינא ובא לפנינו פלוני ב"ר פלוני המכונה כך וכך דמפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני ונתן גטה ליד פלוני ב"ר פלוני שעשאתו בעדים שלוחה לקבל גטה מפלוני בר פלוני בעלה ואמר לו התקבל גט לפלונית ב"ר פלוני אשתי המכונה כך וכך והרי היא מותרת לכל אדם וקודם נתינתו בטל בפנינו כל מודעי דהוו ליה שאם מסר שום מודעא תהא מבוטלת ולא נתן שום תנאי בגירושין אלא גרשה גירושין גמורין ומהגט קרינא וראינהו כשר כדת וכהלכה ומחמת שראינו גירושי פלונית בת פלוני מפלוני בן פלוני בעלה שנתן גטה ביד שלוחה לקבלה כתבנו לו שטר זה להיות בידו לזכות ולראיה שריר וקים.
גט מיאון. ביום פלוני כו' איך פלוני אמר לבת פלוני אתיא לקדמנא לבית דינא, וכך אמרה דפלוני אחי אטעי יתי וקדיש יתי לפלוני בן פלוני ואנא ינוקתא הוינא ולא הוה ידענא וכען לא ניחא לי (דאי הוי) [למיהוי] לההוא גברא ולא רעינא ליה ולא צבינא ביה ולית לבי צבי ביה להתנסבא ובדקנו אחר פלונית זו ועדיין היא קטנה וכיון דחזינא דאמרה פלוניתא דין כהדא עניינא כתבנו גט מיאון דנן לה למהך (ליה) להתנסבא לכל גבר די תיצביין כדת משה וישראל. סליקו לה הלכות גיטין אשר העתקתי מהועתק שהועתק מכתיבת הרב רבינו ברכיה נ"ע.
<h2>דף לד:</h2>
בקוצר מילין אכתוב לך סדר הגטין לכתוב על שיטין מפי רבינו יצחק, לא חפצתי להאריך בראיות, למען ירוץ כל הקורא בו. צריך להיות דיו וקלף וקולמוס משל בעל, ואין קפידא בקולמוס אלא הואיל ונפיק מפומיה דר"ת, ואם אין לו יתנו לו אחרים במתנה ויתן לסופר לכתוב גט לאשתו. ויצונו לכתוב ולעדים לחתום, ויצוה לסופר בפני שני עדים כשרים לעדות שלא יהיו קרובים לא לאיש ולא לאשה ולא זה לזה, ואם הסופר ראוי להעיד אין צריך שנים אחרים לראות שציוהו הבעל אלא הוא ואחר הכשר להעיד עמו, וכשבא הסופר לכתוב יכתבנו בפני שנים אחרים כשירים להעיד ויודעים שהוא רוצה לכתוב גט לשם פלונית אשתו של פלוני, וטוב לעשות הכל בכת אחת שעידי צואה לסופר לכתוב הן עידי כתיבה מפני דיבת רבים לגמגם ולומר שהוא חצי דבר והבל הוא, ושמא אפילו עדים אין צריך לכל זה אע"פ שאין הבעל מכיר כתיבת הסופר, ואם שליח מביאו צריך לעמוד על הסופר. ויזהר הסופר על האותיות שלא יגעו זה בזה ואם נמחקו מקצת אותיות הגט או נטשטשו ואין רישומן ניכר אין לאדם לתקנם רק במצות הבעל, אך הסופר יכול לתקנם אם הבעל אמר לו מתחילה לכתוב גיטין הרבה עד שיהיה אחד כשר, אבל אחר החתימה צריך עיון מאחר שלא חתמו העדים על זה. ואם האות מלאה כל כך דיו שאינה ניכרת אות אסור לתקנה בסכין דהוה ליה חק תוכות, אע"ג דבספר תורה כשר בפר' הבונה [שבת ק"ד ע"ב] כשנטל גגו של דל"ת ועשאו רי"ש, טוב שלא יהיה בגט גמגום, וגם מטעם זה טוב ליזהר בתחילה הכתיבה שלא יגעו זה בזה דשמא לא היה מועיל להפרידם בסכין. ואין לכתוב כל שום וחניכה, אלא יפרש כל הכינויין כגון אחא הדיא דמתקריא איא מרי, והכי עדיף דזימנין שאין לו שום וחניכה. ומקום קביעות האשה והבעל (דרתום) [דירתם] של אותה שעה יש לכתוב בגט, היינו שם עירו ושם עירה, אבל מקום הלידה אין לכתוב אם לא היו בקיאין בטוב, וטוב להניח פן יכתבו שקר, וכן מקום שהאשה שם בעת כתיבת הגט ואין מקום קביעות דירתם אין לכתוב בגט, מידי דהוי אגיטין הבאים ממדינת הים שאינם יודעים מקום האשה. ולא לכתוב ודין ביו"ד דמשמע דין הוא שיגרש ואם אינו דין לא, ולא ליכתוב אגרת ביו"ד דמשמע אגרא לשון גג, ולא ליכתוב לימהך ביו"ד דמשמע לי תהוי מהאי ספר, ויש להרחיק רגלו של ה' מגגו דלא מיתחזי למחוך לשון חוכא, ולא ליכתוב לאיתנסבא באל"ף דמשמע לא יתנסבא לא תינשא, די תיהוייין די תיצבייין בכל חד תלת יודי"ן דלא לישתמע תהויין תצביין נשים דעלמא, לורכיה וי"ו מן תירוכין שבוקין, דאי לא משמע יו"ד, תריכין, גרוש[ו]ת דעלמא ולא שלה, ולורכיה וי"ו אחרונה של וכדו דלא לישתמע וכדי כלומר ולא כלום, ובתיקון הגט של רבינו יוסי טוב עלם כתי' דיתיהוייין דיתיצבייין בכל חד ה' יודי"ן, וכן די יהוי, כל די תרגימ' של אשר, כמו שי"ן אשר במקום אשר אבל דיתבא פתרו' היושבת. ונהגו לכתוב י"ב שיטין כמניין גט, וצריך לכתוב ספר תירוכין קודם שיטה אחרונה וימלא כל שיטה אחרונה מאגרת שיבוקין וגט פטורין כדת משה וישראל, לפי שיטת דפרק התקבל משמע שאין לכתוב פיטורין ביו"ד, כי צריך להיות דגש, ואם אינו דגש הוא לשון פטור מחובות ואם ימעט למלאות השיטה יכתוב אותיות רחבות, ואם בא לכתוב על המחק ולקיים יכתוב קודם ודין די יהוי ליכי כו' אות פלונית על המחק ודין קיומיהן. ואין להחתים סופר בגט, ולא ירחיקו עדים חתימתן מן הכתב שיטה אחת, ואם עד ראשון חותם בתחילה השיטה יכול חבירו לחתום אחריו בשיטתו, ואם מרחיק מתחילת השיטה כל דהו כדי לכתוב פלוני לוה מנה (או) [אז] לא יחתום חבירו אחריו אלא תחתיו, ויזהר מלחתוך הקלף לאחר שנכתב דא"כ הוה ליה מחוסר קציצה ונתינה.
וצריך עידי מסירה אע"ג דאיכא עידי חתימה, והנותן גט ברבים יזהר ליחד שני העדים, ואל יסמוך על רבים שמא יהא אחד מהם קרוב או פסול, ראיתי תלמידי חכמים נכשלים פעם אחת בזה על כן כתבתיו, וצריכין למיקרייה קודם נתינתו, ובשעת נתינה יבטל הבעל כל מודעא, ואחר יאמר התקבלי גטיך והרי את מותרת לכל אדם, וגם אחר נתינה יחזרו ויקראו הגט. ואם עשתה שליח לקבל גטה יאמר הבעל לשליח התקבל גט לפלונית בת פלוני אשתי המכונה כך וכך והרי היא מותרת לכל אדם, ולא יטיל בו שום תנאי, וביד השליח יהיה שטר הרשאה שהו' שליח לקבלה. וכשיתן הגט יכתבו שטר אחד שקיבל זה הגט ויחתמו בו ב"ד לרווחא דמילתא אעפ"י ששטרות הללו אין צריכין טוב לעשות לפי שכתוב בו כתיקון שטרות. ואם הבעל שולח גט, אם השליח המוליך גט קרוב, צריך ליתן בפני שלשה עדים כשירים לבעל ולאשה שלא יהיו קרובים זה לזה, ואין השליח יכול להיות אחד מהם שמתקיים הגט על זה באמירתו בפני נכתב וכו', וסמוך לנתינתו יקראוהו לה ואחר כך בפניהם שיראו היטב שזהו הגט שקראו ובשעת נתינתו יאמר לה בפניהם זה הלשון, הא גטיך מפלוני בעליך והתקבלי גטיך והרי את מותרת לכל אדם, וגט זה בפני נכתב ובפני נחתם, גם אחר נתינתו יכול לסיים דיבורו רק שיתחיל קודם נתינתו ולא יפסיק בדיבורו זה אחר נתינתו כדי שאילת שלום לרב. ואשה לא תעשה שליח לקבל גטה מיד שליח בעלה אלא היא עצמה תקבלנו, ותפתח ידה ויתננו לתוכה, ואם יהיה כל הגט בידה אין צריך שתהא ידה למעלה מג' טפחים בשעה שיתננו לתוכה, אבל אם לא כולו לתוך ידה בבואו מיד השליח לידה תגביה למעלה מג' טפחים קודם שיתננו לידה, או תיפשוט כנף בגדה למעלה מג' ויקבלנו, יש דברים פה שאין קפידא אך מפני דבה טובה.
טופס הגט. בכך וכך דשבת בכך וכך ימים לירח פלוני שנת כך וכך לבריאת העולם למנין שאנו מנין במתא פלוני דיתבא על נהר פלוני אנא פלוני דמתקרי כך וכך ב"ר פלוני דמתקרי כך וכך הדר במתא פלוני דיתבא על נהר פלוני והנני עומד היום במתא פלונית דיתבא על נהר פלוני צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא שבקית ופטרית ותרוכית יתייכי ליכי אנת אנתתי פלונית דמתקרי כך וכך ב"ר פלוני דמקרי כך וכך הדרה במתא פלונית דיתבא על נהר פלוני דהוי אנתתי מן קדמת דנא וכדו שבקית ופטרית ותרוכי יתייכי ליכי דיתיהוייין רשאה ושלטאה בנפשייכי למהך להתנסבא לכל גבר די תיצבייין ואינש לא ימחא בידייכי מן יומא דנן ולעלם והרי את מותרת לכל אדם ודן די יהוי ליכי מינאי ספר תרוכין וגט פטורין ואגרת שבוקין כדת משה וישראל. לארוסת יכתוב דהות ארוסתי.
שטר הרשאה לאשה שמינתה שליח לקבל גטה מיד בעלה. זכרון עדות שהייתה בפנינו אנחנו חתומי מטה בפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני איך מרת פלונית המכונה כך וכך דמפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני כי מנתה בפנינו את ר' פלוני ב"ר פלוני להיות שלוחה לקבל לה גטה מיד ר' פלוני בעלה המכונה כך וכך ב"ר פלוני המכונה כך וכך ותהא ידו כידה וקבלתו כקבלתה ויזכה לה בו ויקבלהו לה ומה ששמענו ראינו כתבנו וחתמנו לה לראיה על מיני שליחות קבלת גטה שריר וקים.
שטר שליח שקבל הגט מיד הבעל. אנחנו ב"ד חתומי מטה במותב תלתא הוינא ובא לפנינו פלוני ב"ר פלוני המכונה כך וכך דמפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני ונתן גטה ליד פלוני ב"ר פלוני שעשאתו בעדים שלוחה לקבל גטה מפלוני בר פלוני בעלה ואמר לו התקבל גט לפלונית ב"ר פלוני אשתי המכונה כך וכך והרי היא מותרת לכל אדם וקודם נתינתו בטל בפנינו כל מודעי דהוו ליה שאם מסר שום מודעא תהא מבוטלת ולא נתן שום תנאי בגירושין אלא גרשה גירושין גמורין ומהגט קרינא וראינהו כשר כדת וכהלכה ומחמת שראינו גירושי פלונית בת פלוני מפלוני בן פלוני בעלה שנתן גטה ביד שלוחה לקבלה כתבנו לו שטר זה להיות בידו לזכות ולראיה שריר וקים.
גט מיאון. ביום פלוני כו' איך פלוני אמר לבת פלוני אתיא לקדמנא לבית דינא, וכך אמרה דפלוני אחי אטעי יתי וקדיש יתי לפלוני בן פלוני ואנא ינוקתא הוינא ולא הוה ידענא וכען לא ניחא לי (דאי הוי) [למיהוי] לההוא גברא ולא רעינא ליה ולא צבינא ביה ולית לבי צבי ביה להתנסבא ובדקנו אחר פלונית זו ועדיין היא קטנה וכיון דחזינא דאמרה פלוניתא דין כהדא עניינא כתבנו גט מיאון דנן לה למהך (ליה) להתנסבא לכל גבר די תיצביין כדת משה וישראל. סליקו לה הלכות גיטין אשר העתקתי מהועתק שהועתק מכתיבת הרב רבינו ברכיה נ"ע.
<h2>דף סב:</h2>
בקוצר מילין אכתוב לך סדר הגטין לכתוב על שיטין מפי רבינו יצחק, לא חפצתי להאריך בראיות, למען ירוץ כל הקורא בו. צריך להיות דיו וקלף וקולמוס משל בעל, ואין קפידא בקולמוס אלא הואיל ונפיק מפומיה דר"ת, ואם אין לו יתנו לו אחרים במתנה ויתן לסופר לכתוב גט לאשתו. ויצונו לכתוב ולעדים לחתום, ויצוה לסופר בפני שני עדים כשרים לעדות שלא יהיו קרובים לא לאיש ולא לאשה ולא זה לזה, ואם הסופר ראוי להעיד אין צריך שנים אחרים לראות שציוהו הבעל אלא הוא ואחר הכשר להעיד עמו, וכשבא הסופר לכתוב יכתבנו בפני שנים אחרים כשירים להעיד ויודעים שהוא רוצה לכתוב גט לשם פלונית אשתו של פלוני, וטוב לעשות הכל בכת אחת שעידי צואה לסופר לכתוב הן עידי כתיבה מפני דיבת רבים לגמגם ולומר שהוא חצי דבר והבל הוא, ושמא אפילו עדים אין צריך לכל זה אע"פ שאין הבעל מכיר כתיבת הסופר, ואם שליח מביאו צריך לעמוד על הסופר. ויזהר הסופר על האותיות שלא יגעו זה בזה ואם נמחקו מקצת אותיות הגט או נטשטשו ואין רישומן ניכר אין לאדם לתקנם רק במצות הבעל, אך הסופר יכול לתקנם אם הבעל אמר לו מתחילה לכתוב גיטין הרבה עד שיהיה אחד כשר, אבל אחר החתימה צריך עיון מאחר שלא חתמו העדים על זה. ואם האות מלאה כל כך דיו שאינה ניכרת אות אסור לתקנה בסכין דהוה ליה חק תוכות, אע"ג דבספר תורה כשר בפר' הבונה [שבת ק"ד ע"ב] כשנטל גגו של דל"ת ועשאו רי"ש, טוב שלא יהיה בגט גמגום, וגם מטעם זה טוב ליזהר בתחילה הכתיבה שלא יגעו זה בזה דשמא לא היה מועיל להפרידם בסכין. ואין לכתוב כל שום וחניכה, אלא יפרש כל הכינויין כגון אחא הדיא דמתקריא איא מרי, והכי עדיף דזימנין שאין לו שום וחניכה. ומקום קביעות האשה והבעל (דרתום) [דירתם] של אותה שעה יש לכתוב בגט, היינו שם עירו ושם עירה, אבל מקום הלידה אין לכתוב אם לא היו בקיאין בטוב, וטוב להניח פן יכתבו שקר, וכן מקום שהאשה שם בעת כתיבת הגט ואין מקום קביעות דירתם אין לכתוב בגט, מידי דהוי אגיטין הבאים ממדינת הים שאינם יודעים מקום האשה. ולא לכתוב ודין ביו"ד דמשמע דין הוא שיגרש ואם אינו דין לא, ולא ליכתוב אגרת ביו"ד דמשמע אגרא לשון גג, ולא ליכתוב לימהך ביו"ד דמשמע לי תהוי מהאי ספר, ויש להרחיק רגלו של ה' מגגו דלא מיתחזי למחוך לשון חוכא, ולא ליכתוב לאיתנסבא באל"ף דמשמע לא יתנסבא לא תינשא, די תיהוייין די תיצבייין בכל חד תלת יודי"ן דלא לישתמע תהויין תצביין נשים דעלמא, לורכיה וי"ו מן תירוכין שבוקין, דאי לא משמע יו"ד, תריכין, גרוש[ו]ת דעלמא ולא שלה, ולורכיה וי"ו אחרונה של וכדו דלא לישתמע וכדי כלומר ולא כלום, ובתיקון הגט של רבינו יוסי טוב עלם כתי' דיתיהוייין דיתיצבייין בכל חד ה' יודי"ן, וכן די יהוי, כל די תרגימ' של אשר, כמו שי"ן אשר במקום אשר אבל דיתבא פתרו' היושבת. ונהגו לכתוב י"ב שיטין כמניין גט, וצריך לכתוב ספר תירוכין קודם שיטה אחרונה וימלא כל שיטה אחרונה מאגרת שיבוקין וגט פטורין כדת משה וישראל, לפי שיטת דפרק התקבל משמע שאין לכתוב פיטורין ביו"ד, כי צריך להיות דגש, ואם אינו דגש הוא לשון פטור מחובות ואם ימעט למלאות השיטה יכתוב אותיות רחבות, ואם בא לכתוב על המחק ולקיים יכתוב קודם ודין די יהוי ליכי כו' אות פלונית על המחק ודין קיומיהן. ואין להחתים סופר בגט, ולא ירחיקו עדים חתימתן מן הכתב שיטה אחת, ואם עד ראשון חותם בתחילה השיטה יכול חבירו לחתום אחריו בשיטתו, ואם מרחיק מתחילת השיטה כל דהו כדי לכתוב פלוני לוה מנה (או) [אז] לא יחתום חבירו אחריו אלא תחתיו, ויזהר מלחתוך הקלף לאחר שנכתב דא"כ הוה ליה מחוסר קציצה ונתינה.
וצריך עידי מסירה אע"ג דאיכא עידי חתימה, והנותן גט ברבים יזהר ליחד שני העדים, ואל יסמוך על רבים שמא יהא אחד מהם קרוב או פסול, ראיתי תלמידי חכמים נכשלים פעם אחת בזה על כן כתבתיו, וצריכין למיקרייה קודם נתינתו, ובשעת נתינה יבטל הבעל כל מודעא, ואחר יאמר התקבלי גטיך והרי את מותרת לכל אדם, וגם אחר נתינה יחזרו ויקראו הגט. ואם עשתה שליח לקבל גטה יאמר הבעל לשליח התקבל גט לפלונית בת פלוני אשתי המכונה כך וכך והרי היא מותרת לכל אדם, ולא יטיל בו שום תנאי, וביד השליח יהיה שטר הרשאה שהו' שליח לקבלה. וכשיתן הגט יכתבו שטר אחד שקיבל זה הגט ויחתמו בו ב"ד לרווחא דמילתא אעפ"י ששטרות הללו אין צריכין טוב לעשות לפי שכתוב בו כתיקון שטרות. ואם הבעל שולח גט, אם השליח המוליך גט קרוב, צריך ליתן בפני שלשה עדים כשירים לבעל ולאשה שלא יהיו קרובים זה לזה, ואין השליח יכול להיות אחד מהם שמתקיים הגט על זה באמירתו בפני נכתב וכו', וסמוך לנתינתו יקראוהו לה ואחר כך בפניהם שיראו היטב שזהו הגט שקראו ובשעת נתינתו יאמר לה בפניהם זה הלשון, הא גטיך מפלוני בעליך והתקבלי גטיך והרי את מותרת לכל אדם, וגט זה בפני נכתב ובפני נחתם, גם אחר נתינתו יכול לסיים דיבורו רק שיתחיל קודם נתינתו ולא יפסיק בדיבורו זה אחר נתינתו כדי שאילת שלום לרב. ואשה לא תעשה שליח לקבל גטה מיד שליח בעלה אלא היא עצמה תקבלנו, ותפתח ידה ויתננו לתוכה, ואם יהיה כל הגט בידה אין צריך שתהא ידה למעלה מג' טפחים בשעה שיתננו לתוכה, אבל אם לא כולו לתוך ידה בבואו מיד השליח לידה תגביה למעלה מג' טפחים קודם שיתננו לידה, או תיפשוט כנף בגדה למעלה מג' ויקבלנו, יש דברים פה שאין קפידא אך מפני דבה טובה.
טופס הגט. בכך וכך דשבת בכך וכך ימים לירח פלוני שנת כך וכך לבריאת העולם למנין שאנו מנין במתא פלוני דיתבא על נהר פלוני אנא פלוני דמתקרי כך וכך ב"ר פלוני דמתקרי כך וכך הדר במתא פלוני דיתבא על נהר פלוני והנני עומד היום במתא פלונית דיתבא על נהר פלוני צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא שבקית ופטרית ותרוכית יתייכי ליכי אנת אנתתי פלונית דמתקרי כך וכך ב"ר פלוני דמקרי כך וכך הדרה במתא פלונית דיתבא על נהר פלוני דהוי אנתתי מן קדמת דנא וכדו שבקית ופטרית ותרוכי יתייכי ליכי דיתיהוייין רשאה ושלטאה בנפשייכי למהך להתנסבא לכל גבר די תיצבייין ואינש לא ימחא בידייכי מן יומא דנן ולעלם והרי את מותרת לכל אדם ודן די יהוי ליכי מינאי ספר תרוכין וגט פטורין ואגרת שבוקין כדת משה וישראל. לארוסת יכתוב דהות ארוסתי.
שטר הרשאה לאשה שמינתה שליח לקבל גטה מיד בעלה. זכרון עדות שהייתה בפנינו אנחנו חתומי מטה בפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני איך מרת פלונית המכונה כך וכך דמפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני כי מנתה בפנינו את ר' פלוני ב"ר פלוני להיות שלוחה לקבל לה גטה מיד ר' פלוני בעלה המכונה כך וכך ב"ר פלוני המכונה כך וכך ותהא ידו כידה וקבלתו כקבלתה ויזכה לה בו ויקבלהו לה ומה ששמענו ראינו כתבנו וחתמנו לה לראיה על מיני שליחות קבלת גטה שריר וקים.
שטר שליח שקבל הגט מיד הבעל. אנחנו ב"ד חתומי מטה במותב תלתא הוינא ובא לפנינו פלוני ב"ר פלוני המכונה כך וכך דמפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני ונתן גטה ליד פלוני ב"ר פלוני שעשאתו בעדים שלוחה לקבל גטה מפלוני בר פלוני בעלה ואמר לו התקבל גט לפלונית ב"ר פלוני אשתי המכונה כך וכך והרי היא מותרת לכל אדם וקודם נתינתו בטל בפנינו כל מודעי דהוו ליה שאם מסר שום מודעא תהא מבוטלת ולא נתן שום תנאי בגירושין אלא גרשה גירושין גמורין ומהגט קרינא וראינהו כשר כדת וכהלכה ומחמת שראינו גירושי פלונית בת פלוני מפלוני בן פלוני בעלה שנתן גטה ביד שלוחה לקבלה כתבנו לו שטר זה להיות בידו לזכות ולראיה שריר וקים.
גט מיאון. ביום פלוני כו' איך פלוני אמר לבת פלוני אתיא לקדמנא לבית דינא, וכך אמרה דפלוני אחי אטעי יתי וקדיש יתי לפלוני בן פלוני ואנא ינוקתא הוינא ולא הוה ידענא וכען לא ניחא לי (דאי הוי) [למיהוי] לההוא גברא ולא רעינא ליה ולא צבינא ביה ולית לבי צבי ביה להתנסבא ובדקנו אחר פלונית זו ועדיין היא קטנה וכיון דחזינא דאמרה פלוניתא דין כהדא עניינא כתבנו גט מיאון דנן לה למהך (ליה) להתנסבא לכל גבר די תיצביין כדת משה וישראל. סליקו לה הלכות גיטין אשר העתקתי מהועתק שהועתק מכתיבת הרב רבינו ברכיה נ"ע.
<h2>דף עב.</h2>
בקוצר מילין אכתוב לך סדר הגטין לכתוב על שיטין מפי רבינו יצחק, לא חפצתי להאריך בראיות, למען ירוץ כל הקורא בו. צריך להיות דיו וקלף וקולמוס משל בעל, ואין קפידא בקולמוס אלא הואיל ונפיק מפומיה דר"ת, ואם אין לו יתנו לו אחרים במתנה ויתן לסופר לכתוב גט לאשתו. ויצונו לכתוב ולעדים לחתום, ויצוה לסופר בפני שני עדים כשרים לעדות שלא יהיו קרובים לא לאיש ולא לאשה ולא זה לזה, ואם הסופר ראוי להעיד אין צריך שנים אחרים לראות שציוהו הבעל אלא הוא ואחר הכשר להעיד עמו, וכשבא הסופר לכתוב יכתבנו בפני שנים אחרים כשירים להעיד ויודעים שהוא רוצה לכתוב גט לשם פלונית אשתו של פלוני, וטוב לעשות הכל בכת אחת שעידי צואה לסופר לכתוב הן עידי כתיבה מפני דיבת רבים לגמגם ולומר שהוא חצי דבר והבל הוא, ושמא אפילו עדים אין צריך לכל זה אע"פ שאין הבעל מכיר כתיבת הסופר, ואם שליח מביאו צריך לעמוד על הסופר. ויזהר הסופר על האותיות שלא יגעו זה בזה ואם נמחקו מקצת אותיות הגט או נטשטשו ואין רישומן ניכר אין לאדם לתקנם רק במצות הבעל, אך הסופר יכול לתקנם אם הבעל אמר לו מתחילה לכתוב גיטין הרבה עד שיהיה אחד כשר, אבל אחר החתימה צריך עיון מאחר שלא חתמו העדים על זה. ואם האות מלאה כל כך דיו שאינה ניכרת אות אסור לתקנה בסכין דהוה ליה חק תוכות, אע"ג דבספר תורה כשר בפר' הבונה [שבת ק"ד ע"ב] כשנטל גגו של דל"ת ועשאו רי"ש, טוב שלא יהיה בגט גמגום, וגם מטעם זה טוב ליזהר בתחילה הכתיבה שלא יגעו זה בזה דשמא לא היה מועיל להפרידם בסכין. ואין לכתוב כל שום וחניכה, אלא יפרש כל הכינויין כגון אחא הדיא דמתקריא איא מרי, והכי עדיף דזימנין שאין לו שום וחניכה. ומקום קביעות האשה והבעל (דרתום) [דירתם] של אותה שעה יש לכתוב בגט, היינו שם עירו ושם עירה, אבל מקום הלידה אין לכתוב אם לא היו בקיאין בטוב, וטוב להניח פן יכתבו שקר, וכן מקום שהאשה שם בעת כתיבת הגט ואין מקום קביעות דירתם אין לכתוב בגט, מידי דהוי אגיטין הבאים ממדינת הים שאינם יודעים מקום האשה. ולא לכתוב ודין ביו"ד דמשמע דין הוא שיגרש ואם אינו דין לא, ולא ליכתוב אגרת ביו"ד דמשמע אגרא לשון גג, ולא ליכתוב לימהך ביו"ד דמשמע לי תהוי מהאי ספר, ויש להרחיק רגלו של ה' מגגו דלא מיתחזי למחוך לשון חוכא, ולא ליכתוב לאיתנסבא באל"ף דמשמע לא יתנסבא לא תינשא, די תיהוייין די תיצבייין בכל חד תלת יודי"ן דלא לישתמע תהויין תצביין נשים דעלמא, לורכיה וי"ו מן תירוכין שבוקין, דאי לא משמע יו"ד, תריכין, גרוש[ו]ת דעלמא ולא שלה, ולורכיה וי"ו אחרונה של וכדו דלא לישתמע וכדי כלומר ולא כלום, ובתיקון הגט של רבינו יוסי טוב עלם כתי' דיתיהוייין דיתיצבייין בכל חד ה' יודי"ן, וכן די יהוי, כל די תרגימ' של אשר, כמו שי"ן אשר במקום אשר אבל דיתבא פתרו' היושבת. ונהגו לכתוב י"ב שיטין כמניין גט, וצריך לכתוב ספר תירוכין קודם שיטה אחרונה וימלא כל שיטה אחרונה מאגרת שיבוקין וגט פטורין כדת משה וישראל, לפי שיטת דפרק התקבל משמע שאין לכתוב פיטורין ביו"ד, כי צריך להיות דגש, ואם אינו דגש הוא לשון פטור מחובות ואם ימעט למלאות השיטה יכתוב אותיות רחבות, ואם בא לכתוב על המחק ולקיים יכתוב קודם ודין די יהוי ליכי כו' אות פלונית על המחק ודין קיומיהן. ואין להחתים סופר בגט, ולא ירחיקו עדים חתימתן מן הכתב שיטה אחת, ואם עד ראשון חותם בתחילה השיטה יכול חבירו לחתום אחריו בשיטתו, ואם מרחיק מתחילת השיטה כל דהו כדי לכתוב פלוני לוה מנה (או) [אז] לא יחתום חבירו אחריו אלא תחתיו, ויזהר מלחתוך הקלף לאחר שנכתב דא"כ הוה ליה מחוסר קציצה ונתינה.
וצריך עידי מסירה אע"ג דאיכא עידי חתימה, והנותן גט ברבים יזהר ליחד שני העדים, ואל יסמוך על רבים שמא יהא אחד מהם קרוב או פסול, ראיתי תלמידי חכמים נכשלים פעם אחת בזה על כן כתבתיו, וצריכין למיקרייה קודם נתינתו, ובשעת נתינה יבטל הבעל כל מודעא, ואחר יאמר התקבלי גטיך והרי את מותרת לכל אדם, וגם אחר נתינה יחזרו ויקראו הגט. ואם עשתה שליח לקבל גטה יאמר הבעל לשליח התקבל גט לפלונית בת פלוני אשתי המכונה כך וכך והרי היא מותרת לכל אדם, ולא יטיל בו שום תנאי, וביד השליח יהיה שטר הרשאה שהו' שליח לקבלה. וכשיתן הגט יכתבו שטר אחד שקיבל זה הגט ויחתמו בו ב"ד לרווחא דמילתא אעפ"י ששטרות הללו אין צריכין טוב לעשות לפי שכתוב בו כתיקון שטרות. ואם הבעל שולח גט, אם השליח המוליך גט קרוב, צריך ליתן בפני שלשה עדים כשירים לבעל ולאשה שלא יהיו קרובים זה לזה, ואין השליח יכול להיות אחד מהם שמתקיים הגט על זה באמירתו בפני נכתב וכו', וסמוך לנתינתו יקראוהו לה ואחר כך בפניהם שיראו היטב שזהו הגט שקראו ובשעת נתינתו יאמר לה בפניהם זה הלשון, הא גטיך מפלוני בעליך והתקבלי גטיך והרי את מותרת לכל אדם, וגט זה בפני נכתב ובפני נחתם, גם אחר נתינתו יכול לסיים דיבורו רק שיתחיל קודם נתינתו ולא יפסיק בדיבורו זה אחר נתינתו כדי שאילת שלום לרב. ואשה לא תעשה שליח לקבל גטה מיד שליח בעלה אלא היא עצמה תקבלנו, ותפתח ידה ויתננו לתוכה, ואם יהיה כל הגט בידה אין צריך שתהא ידה למעלה מג' טפחים בשעה שיתננו לתוכה, אבל אם לא כולו לתוך ידה בבואו מיד השליח לידה תגביה למעלה מג' טפחים קודם שיתננו לידה, או תיפשוט כנף בגדה למעלה מג' ויקבלנו, יש דברים פה שאין קפידא אך מפני דבה טובה.
טופס הגט. בכך וכך דשבת בכך וכך ימים לירח פלוני שנת כך וכך לבריאת העולם למנין שאנו מנין במתא פלוני דיתבא על נהר פלוני אנא פלוני דמתקרי כך וכך ב"ר פלוני דמתקרי כך וכך הדר במתא פלוני דיתבא על נהר פלוני והנני עומד היום במתא פלונית דיתבא על נהר פלוני צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא שבקית ופטרית ותרוכית יתייכי ליכי אנת אנתתי פלונית דמתקרי כך וכך ב"ר פלוני דמקרי כך וכך הדרה במתא פלונית דיתבא על נהר פלוני דהוי אנתתי מן קדמת דנא וכדו שבקית ופטרית ותרוכי יתייכי ליכי דיתיהוייין רשאה ושלטאה בנפשייכי למהך להתנסבא לכל גבר די תיצבייין ואינש לא ימחא בידייכי מן יומא דנן ולעלם והרי את מותרת לכל אדם ודן די יהוי ליכי מינאי ספר תרוכין וגט פטורין ואגרת שבוקין כדת משה וישראל. לארוסת יכתוב דהות ארוסתי.
שטר הרשאה לאשה שמינתה שליח לקבל גטה מיד בעלה. זכרון עדות שהייתה בפנינו אנחנו חתומי מטה בפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני איך מרת פלונית המכונה כך וכך דמפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני כי מנתה בפנינו את ר' פלוני ב"ר פלוני להיות שלוחה לקבל לה גטה מיד ר' פלוני בעלה המכונה כך וכך ב"ר פלוני המכונה כך וכך ותהא ידו כידה וקבלתו כקבלתה ויזכה לה בו ויקבלהו לה ומה ששמענו ראינו כתבנו וחתמנו לה לראיה על מיני שליחות קבלת גטה שריר וקים.
שטר שליח שקבל הגט מיד הבעל. אנחנו ב"ד חתומי מטה במותב תלתא הוינא ובא לפנינו פלוני ב"ר פלוני המכונה כך וכך דמפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני ונתן גטה ליד פלוני ב"ר פלוני שעשאתו בעדים שלוחה לקבל גטה מפלוני בר פלוני בעלה ואמר לו התקבל גט לפלונית ב"ר פלוני אשתי המכונה כך וכך והרי היא מותרת לכל אדם וקודם נתינתו בטל בפנינו כל מודעי דהוו ליה שאם מסר שום מודעא תהא מבוטלת ולא נתן שום תנאי בגירושין אלא גרשה גירושין גמורין ומהגט קרינא וראינהו כשר כדת וכהלכה ומחמת שראינו גירושי פלונית בת פלוני מפלוני בן פלוני בעלה שנתן גטה ביד שלוחה לקבלה כתבנו לו שטר זה להיות בידו לזכות ולראיה שריר וקים.
גט מיאון. ביום פלוני כו' איך פלוני אמר לבת פלוני אתיא לקדמנא לבית דינא, וכך אמרה דפלוני אחי אטעי יתי וקדיש יתי לפלוני בן פלוני ואנא ינוקתא הוינא ולא הוה ידענא וכען לא ניחא לי (דאי הוי) [למיהוי] לההוא גברא ולא רעינא ליה ולא צבינא ביה ולית לבי צבי ביה להתנסבא ובדקנו אחר פלונית זו ועדיין היא קטנה וכיון דחזינא דאמרה פלוניתא דין כהדא עניינא כתבנו גט מיאון דנן לה למהך (ליה) להתנסבא לכל גבר די תיצביין כדת משה וישראל. סליקו לה הלכות גיטין אשר העתקתי מהועתק שהועתק מכתיבת הרב רבינו ברכיה נ"ע.
<h2>דף עח.</h2>
בקוצר מילין אכתוב לך סדר הגטין לכתוב על שיטין מפי רבינו יצחק, לא חפצתי להאריך בראיות, למען ירוץ כל הקורא בו. צריך להיות דיו וקלף וקולמוס משל בעל, ואין קפידא בקולמוס אלא הואיל ונפיק מפומיה דר"ת, ואם אין לו יתנו לו אחרים במתנה ויתן לסופר לכתוב גט לאשתו. ויצונו לכתוב ולעדים לחתום, ויצוה לסופר בפני שני עדים כשרים לעדות שלא יהיו קרובים לא לאיש ולא לאשה ולא זה לזה, ואם הסופר ראוי להעיד אין צריך שנים אחרים לראות שציוהו הבעל אלא הוא ואחר הכשר להעיד עמו, וכשבא הסופר לכתוב יכתבנו בפני שנים אחרים כשירים להעיד ויודעים שהוא רוצה לכתוב גט לשם פלונית אשתו של פלוני, וטוב לעשות הכל בכת אחת שעידי צואה לסופר לכתוב הן עידי כתיבה מפני דיבת רבים לגמגם ולומר שהוא חצי דבר והבל הוא, ושמא אפילו עדים אין צריך לכל זה אע"פ שאין הבעל מכיר כתיבת הסופר, ואם שליח מביאו צריך לעמוד על הסופר. ויזהר הסופר על האותיות שלא יגעו זה בזה ואם נמחקו מקצת אותיות הגט או נטשטשו ואין רישומן ניכר אין לאדם לתקנם רק במצות הבעל, אך הסופר יכול לתקנם אם הבעל אמר לו מתחילה לכתוב גיטין הרבה עד שיהיה אחד כשר, אבל אחר החתימה צריך עיון מאחר שלא חתמו העדים על זה. ואם האות מלאה כל כך דיו שאינה ניכרת אות אסור לתקנה בסכין דהוה ליה חק תוכות, אע"ג דבספר תורה כשר בפר' הבונה [שבת ק"ד ע"ב] כשנטל גגו של דל"ת ועשאו רי"ש, טוב שלא יהיה בגט גמגום, וגם מטעם זה טוב ליזהר בתחילה הכתיבה שלא יגעו זה בזה דשמא לא היה מועיל להפרידם בסכין. ואין לכתוב כל שום וחניכה, אלא יפרש כל הכינויין כגון אחא הדיא דמתקריא איא מרי, והכי עדיף דזימנין שאין לו שום וחניכה. ומקום קביעות האשה והבעל (דרתום) [דירתם] של אותה שעה יש לכתוב בגט, היינו שם עירו ושם עירה, אבל מקום הלידה אין לכתוב אם לא היו בקיאין בטוב, וטוב להניח פן יכתבו שקר, וכן מקום שהאשה שם בעת כתיבת הגט ואין מקום קביעות דירתם אין לכתוב בגט, מידי דהוי אגיטין הבאים ממדינת הים שאינם יודעים מקום האשה. ולא לכתוב ודין ביו"ד דמשמע דין הוא שיגרש ואם אינו דין לא, ולא ליכתוב אגרת ביו"ד דמשמע אגרא לשון גג, ולא ליכתוב לימהך ביו"ד דמשמע לי תהוי מהאי ספר, ויש להרחיק רגלו של ה' מגגו דלא מיתחזי למחוך לשון חוכא, ולא ליכתוב לאיתנסבא באל"ף דמשמע לא יתנסבא לא תינשא, די תיהוייין די תיצבייין בכל חד תלת יודי"ן דלא לישתמע תהויין תצביין נשים דעלמא, לורכיה וי"ו מן תירוכין שבוקין, דאי לא משמע יו"ד, תריכין, גרוש[ו]ת דעלמא ולא שלה, ולורכיה וי"ו אחרונה של וכדו דלא לישתמע וכדי כלומר ולא כלום, ובתיקון הגט של רבינו יוסי טוב עלם כתי' דיתיהוייין דיתיצבייין בכל חד ה' יודי"ן, וכן די יהוי, כל די תרגימ' של אשר, כמו שי"ן אשר במקום אשר אבל דיתבא פתרו' היושבת. ונהגו לכתוב י"ב שיטין כמניין גט, וצריך לכתוב ספר תירוכין קודם שיטה אחרונה וימלא כל שיטה אחרונה מאגרת שיבוקין וגט פטורין כדת משה וישראל, לפי שיטת דפרק התקבל משמע שאין לכתוב פיטורין ביו"ד, כי צריך להיות דגש, ואם אינו דגש הוא לשון פטור מחובות ואם ימעט למלאות השיטה יכתוב אותיות רחבות, ואם בא לכתוב על המחק ולקיים יכתוב קודם ודין די יהוי ליכי כו' אות פלונית על המחק ודין קיומיהן. ואין להחתים סופר בגט, ולא ירחיקו עדים חתימתן מן הכתב שיטה אחת, ואם עד ראשון חותם בתחילה השיטה יכול חבירו לחתום אחריו בשיטתו, ואם מרחיק מתחילת השיטה כל דהו כדי לכתוב פלוני לוה מנה (או) [אז] לא יחתום חבירו אחריו אלא תחתיו, ויזהר מלחתוך הקלף לאחר שנכתב דא"כ הוה ליה מחוסר קציצה ונתינה.
וצריך עידי מסירה אע"ג דאיכא עידי חתימה, והנותן גט ברבים יזהר ליחד שני העדים, ואל יסמוך על רבים שמא יהא אחד מהם קרוב או פסול, ראיתי תלמידי חכמים נכשלים פעם אחת בזה על כן כתבתיו, וצריכין למיקרייה קודם נתינתו, ובשעת נתינה יבטל הבעל כל מודעא, ואחר יאמר התקבלי גטיך והרי את מותרת לכל אדם, וגם אחר נתינה יחזרו ויקראו הגט. ואם עשתה שליח לקבל גטה יאמר הבעל לשליח התקבל גט לפלונית בת פלוני אשתי המכונה כך וכך והרי היא מותרת לכל אדם, ולא יטיל בו שום תנאי, וביד השליח יהיה שטר הרשאה שהו' שליח לקבלה. וכשיתן הגט יכתבו שטר אחד שקיבל זה הגט ויחתמו בו ב"ד לרווחא דמילתא אעפ"י ששטרות הללו אין צריכין טוב לעשות לפי שכתוב בו כתיקון שטרות. ואם הבעל שולח גט, אם השליח המוליך גט קרוב, צריך ליתן בפני שלשה עדים כשירים לבעל ולאשה שלא יהיו קרובים זה לזה, ואין השליח יכול להיות אחד מהם שמתקיים הגט על זה באמירתו בפני נכתב וכו', וסמוך לנתינתו יקראוהו לה ואחר כך בפניהם שיראו היטב שזהו הגט שקראו ובשעת נתינתו יאמר לה בפניהם זה הלשון, הא גטיך מפלוני בעליך והתקבלי גטיך והרי את מותרת לכל אדם, וגט זה בפני נכתב ובפני נחתם, גם אחר נתינתו יכול לסיים דיבורו רק שיתחיל קודם נתינתו ולא יפסיק בדיבורו זה אחר נתינתו כדי שאילת שלום לרב. ואשה לא תעשה שליח לקבל גטה מיד שליח בעלה אלא היא עצמה תקבלנו, ותפתח ידה ויתננו לתוכה, ואם יהיה כל הגט בידה אין צריך שתהא ידה למעלה מג' טפחים בשעה שיתננו לתוכה, אבל אם לא כולו לתוך ידה בבואו מיד השליח לידה תגביה למעלה מג' טפחים קודם שיתננו לידה, או תיפשוט כנף בגדה למעלה מג' ויקבלנו, יש דברים פה שאין קפידא אך מפני דבה טובה.
טופס הגט. בכך וכך דשבת בכך וכך ימים לירח פלוני שנת כך וכך לבריאת העולם למנין שאנו מנין במתא פלוני דיתבא על נהר פלוני אנא פלוני דמתקרי כך וכך ב"ר פלוני דמתקרי כך וכך הדר במתא פלוני דיתבא על נהר פלוני והנני עומד היום במתא פלונית דיתבא על נהר פלוני צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא שבקית ופטרית ותרוכית יתייכי ליכי אנת אנתתי פלונית דמתקרי כך וכך ב"ר פלוני דמקרי כך וכך הדרה במתא פלונית דיתבא על נהר פלוני דהוי אנתתי מן קדמת דנא וכדו שבקית ופטרית ותרוכי יתייכי ליכי דיתיהוייין רשאה ושלטאה בנפשייכי למהך להתנסבא לכל גבר די תיצבייין ואינש לא ימחא בידייכי מן יומא דנן ולעלם והרי את מותרת לכל אדם ודן די יהוי ליכי מינאי ספר תרוכין וגט פטורין ואגרת שבוקין כדת משה וישראל. לארוסת יכתוב דהות ארוסתי.
שטר הרשאה לאשה שמינתה שליח לקבל גטה מיד בעלה. זכרון עדות שהייתה בפנינו אנחנו חתומי מטה בפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני איך מרת פלונית המכונה כך וכך דמפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני כי מנתה בפנינו את ר' פלוני ב"ר פלוני להיות שלוחה לקבל לה גטה מיד ר' פלוני בעלה המכונה כך וכך ב"ר פלוני המכונה כך וכך ותהא ידו כידה וקבלתו כקבלתה ויזכה לה בו ויקבלהו לה ומה ששמענו ראינו כתבנו וחתמנו לה לראיה על מיני שליחות קבלת גטה שריר וקים.
שטר שליח שקבל הגט מיד הבעל. אנחנו ב"ד חתומי מטה במותב תלתא הוינא ובא לפנינו פלוני ב"ר פלוני המכונה כך וכך דמפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני ונתן גטה ליד פלוני ב"ר פלוני שעשאתו בעדים שלוחה לקבל גטה מפלוני בר פלוני בעלה ואמר לו התקבל גט לפלונית ב"ר פלוני אשתי המכונה כך וכך והרי היא מותרת לכל אדם וקודם נתינתו בטל בפנינו כל מודעי דהוו ליה שאם מסר שום מודעא תהא מבוטלת ולא נתן שום תנאי בגירושין אלא גרשה גירושין גמורין ומהגט קרינא וראינהו כשר כדת וכהלכה ומחמת שראינו גירושי פלונית בת פלוני מפלוני בן פלוני בעלה שנתן גטה ביד שלוחה לקבלה כתבנו לו שטר זה להיות בידו לזכות ולראיה שריר וקים.
גט מיאון. ביום פלוני כו' איך פלוני אמר לבת פלוני אתיא לקדמנא לבית דינא, וכך אמרה דפלוני אחי אטעי יתי וקדיש יתי לפלוני בן פלוני ואנא ינוקתא הוינא ולא הוה ידענא וכען לא ניחא לי (דאי הוי) [למיהוי] לההוא גברא ולא רעינא ליה ולא צבינא ביה ולית לבי צבי ביה להתנסבא ובדקנו אחר פלונית זו ועדיין היא קטנה וכיון דחזינא דאמרה פלוניתא דין כהדא עניינא כתבנו גט מיאון דנן לה למהך (ליה) להתנסבא לכל גבר די תיצביין כדת משה וישראל. סליקו לה הלכות גיטין אשר העתקתי מהועתק שהועתק מכתיבת הרב רבינו ברכיה נ"ע.
<h2>דף פה.</h2>
בקוצר מילין אכתוב לך סדר הגטין לכתוב על שיטין מפי רבינו יצחק, לא חפצתי להאריך בראיות, למען ירוץ כל הקורא בו. צריך להיות דיו וקלף וקולמוס משל בעל, ואין קפידא בקולמוס אלא הואיל ונפיק מפומיה דר"ת, ואם אין לו יתנו לו אחרים במתנה ויתן לסופר לכתוב גט לאשתו. ויצונו לכתוב ולעדים לחתום, ויצוה לסופר בפני שני עדים כשרים לעדות שלא יהיו קרובים לא לאיש ולא לאשה ולא זה לזה, ואם הסופר ראוי להעיד אין צריך שנים אחרים לראות שציוהו הבעל אלא הוא ואחר הכשר להעיד עמו, וכשבא הסופר לכתוב יכתבנו בפני שנים אחרים כשירים להעיד ויודעים שהוא רוצה לכתוב גט לשם פלונית אשתו של פלוני, וטוב לעשות הכל בכת אחת שעידי צואה לסופר לכתוב הן עידי כתיבה מפני דיבת רבים לגמגם ולומר שהוא חצי דבר והבל הוא, ושמא אפילו עדים אין צריך לכל זה אע"פ שאין הבעל מכיר כתיבת הסופר, ואם שליח מביאו צריך לעמוד על הסופר. ויזהר הסופר על האותיות שלא יגעו זה בזה ואם נמחקו מקצת אותיות הגט או נטשטשו ואין רישומן ניכר אין לאדם לתקנם רק במצות הבעל, אך הסופר יכול לתקנם אם הבעל אמר לו מתחילה לכתוב גיטין הרבה עד שיהיה אחד כשר, אבל אחר החתימה צריך עיון מאחר שלא חתמו העדים על זה. ואם האות מלאה כל כך דיו שאינה ניכרת אות אסור לתקנה בסכין דהוה ליה חק תוכות, אע"ג דבספר תורה כשר בפר' הבונה [שבת ק"ד ע"ב] כשנטל גגו של דל"ת ועשאו רי"ש, טוב שלא יהיה בגט גמגום, וגם מטעם זה טוב ליזהר בתחילה הכתיבה שלא יגעו זה בזה דשמא לא היה מועיל להפרידם בסכין. ואין לכתוב כל שום וחניכה, אלא יפרש כל הכינויין כגון אחא הדיא דמתקריא איא מרי, והכי עדיף דזימנין שאין לו שום וחניכה. ומקום קביעות האשה והבעל (דרתום) [דירתם] של אותה שעה יש לכתוב בגט, היינו שם עירו ושם עירה, אבל מקום הלידה אין לכתוב אם לא היו בקיאין בטוב, וטוב להניח פן יכתבו שקר, וכן מקום שהאשה שם בעת כתיבת הגט ואין מקום קביעות דירתם אין לכתוב בגט, מידי דהוי אגיטין הבאים ממדינת הים שאינם יודעים מקום האשה. ולא לכתוב ודין ביו"ד דמשמע דין הוא שיגרש ואם אינו דין לא, ולא ליכתוב אגרת ביו"ד דמשמע אגרא לשון גג, ולא ליכתוב לימהך ביו"ד דמשמע לי תהוי מהאי ספר, ויש להרחיק רגלו של ה' מגגו דלא מיתחזי למחוך לשון חוכא, ולא ליכתוב לאיתנסבא באל"ף דמשמע לא יתנסבא לא תינשא, די תיהוייין די תיצבייין בכל חד תלת יודי"ן דלא לישתמע תהויין תצביין נשים דעלמא, לורכיה וי"ו מן תירוכין שבוקין, דאי לא משמע יו"ד, תריכין, גרוש[ו]ת דעלמא ולא שלה, ולורכיה וי"ו אחרונה של וכדו דלא לישתמע וכדי כלומר ולא כלום, ובתיקון הגט של רבינו יוסי טוב עלם כתי' דיתיהוייין דיתיצבייין בכל חד ה' יודי"ן, וכן די יהוי, כל די תרגימ' של אשר, כמו שי"ן אשר במקום אשר אבל דיתבא פתרו' היושבת. ונהגו לכתוב י"ב שיטין כמניין גט, וצריך לכתוב ספר תירוכין קודם שיטה אחרונה וימלא כל שיטה אחרונה מאגרת שיבוקין וגט פטורין כדת משה וישראל, לפי שיטת דפרק התקבל משמע שאין לכתוב פיטורין ביו"ד, כי צריך להיות דגש, ואם אינו דגש הוא לשון פטור מחובות ואם ימעט למלאות השיטה יכתוב אותיות רחבות, ואם בא לכתוב על המחק ולקיים יכתוב קודם ודין די יהוי ליכי כו' אות פלונית על המחק ודין קיומיהן. ואין להחתים סופר בגט, ולא ירחיקו עדים חתימתן מן הכתב שיטה אחת, ואם עד ראשון חותם בתחילה השיטה יכול חבירו לחתום אחריו בשיטתו, ואם מרחיק מתחילת השיטה כל דהו כדי לכתוב פלוני לוה מנה (או) [אז] לא יחתום חבירו אחריו אלא תחתיו, ויזהר מלחתוך הקלף לאחר שנכתב דא"כ הוה ליה מחוסר קציצה ונתינה.
וצריך עידי מסירה אע"ג דאיכא עידי חתימה, והנותן גט ברבים יזהר ליחד שני העדים, ואל יסמוך על רבים שמא יהא אחד מהם קרוב או פסול, ראיתי תלמידי חכמים נכשלים פעם אחת בזה על כן כתבתיו, וצריכין למיקרייה קודם נתינתו, ובשעת נתינה יבטל הבעל כל מודעא, ואחר יאמר התקבלי גטיך והרי את מותרת לכל אדם, וגם אחר נתינה יחזרו ויקראו הגט. ואם עשתה שליח לקבל גטה יאמר הבעל לשליח התקבל גט לפלונית בת פלוני אשתי המכונה כך וכך והרי היא מותרת לכל אדם, ולא יטיל בו שום תנאי, וביד השליח יהיה שטר הרשאה שהו' שליח לקבלה. וכשיתן הגט יכתבו שטר אחד שקיבל זה הגט ויחתמו בו ב"ד לרווחא דמילתא אעפ"י ששטרות הללו אין צריכין טוב לעשות לפי שכתוב בו כתיקון שטרות. ואם הבעל שולח גט, אם השליח המוליך גט קרוב, צריך ליתן בפני שלשה עדים כשירים לבעל ולאשה שלא יהיו קרובים זה לזה, ואין השליח יכול להיות אחד מהם שמתקיים הגט על זה באמירתו בפני נכתב וכו', וסמוך לנתינתו יקראוהו לה ואחר כך בפניהם שיראו היטב שזהו הגט שקראו ובשעת נתינתו יאמר לה בפניהם זה הלשון, הא גטיך מפלוני בעליך והתקבלי גטיך והרי את מותרת לכל אדם, וגט זה בפני נכתב ובפני נחתם, גם אחר נתינתו יכול לסיים דיבורו רק שיתחיל קודם נתינתו ולא יפסיק בדיבורו זה אחר נתינתו כדי שאילת שלום לרב. ואשה לא תעשה שליח לקבל גטה מיד שליח בעלה אלא היא עצמה תקבלנו, ותפתח ידה ויתננו לתוכה, ואם יהיה כל הגט בידה אין צריך שתהא ידה למעלה מג' טפחים בשעה שיתננו לתוכה, אבל אם לא כולו לתוך ידה בבואו מיד השליח לידה תגביה למעלה מג' טפחים קודם שיתננו לידה, או תיפשוט כנף בגדה למעלה מג' ויקבלנו, יש דברים פה שאין קפידא אך מפני דבה טובה.
טופס הגט. בכך וכך דשבת בכך וכך ימים לירח פלוני שנת כך וכך לבריאת העולם למנין שאנו מנין במתא פלוני דיתבא על נהר פלוני אנא פלוני דמתקרי כך וכך ב"ר פלוני דמתקרי כך וכך הדר במתא פלוני דיתבא על נהר פלוני והנני עומד היום במתא פלונית דיתבא על נהר פלוני צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא שבקית ופטרית ותרוכית יתייכי ליכי אנת אנתתי פלונית דמתקרי כך וכך ב"ר פלוני דמקרי כך וכך הדרה במתא פלונית דיתבא על נהר פלוני דהוי אנתתי מן קדמת דנא וכדו שבקית ופטרית ותרוכי יתייכי ליכי דיתיהוייין רשאה ושלטאה בנפשייכי למהך להתנסבא לכל גבר די תיצבייין ואינש לא ימחא בידייכי מן יומא דנן ולעלם והרי את מותרת לכל אדם ודן די יהוי ליכי מינאי ספר תרוכין וגט פטורין ואגרת שבוקין כדת משה וישראל. לארוסת יכתוב דהות ארוסתי.
שטר הרשאה לאשה שמינתה שליח לקבל גטה מיד בעלה. זכרון עדות שהייתה בפנינו אנחנו חתומי מטה בפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני איך מרת פלונית המכונה כך וכך דמפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני כי מנתה בפנינו את ר' פלוני ב"ר פלוני להיות שלוחה לקבל לה גטה מיד ר' פלוני בעלה המכונה כך וכך ב"ר פלוני המכונה כך וכך ותהא ידו כידה וקבלתו כקבלתה ויזכה לה בו ויקבלהו לה ומה ששמענו ראינו כתבנו וחתמנו לה לראיה על מיני שליחות קבלת גטה שריר וקים.
שטר שליח שקבל הגט מיד הבעל. אנחנו ב"ד חתומי מטה במותב תלתא הוינא ובא לפנינו פלוני ב"ר פלוני המכונה כך וכך דמפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני ונתן גטה ליד פלוני ב"ר פלוני שעשאתו בעדים שלוחה לקבל גטה מפלוני בר פלוני בעלה ואמר לו התקבל גט לפלונית ב"ר פלוני אשתי המכונה כך וכך והרי היא מותרת לכל אדם וקודם נתינתו בטל בפנינו כל מודעי דהוו ליה שאם מסר שום מודעא תהא מבוטלת ולא נתן שום תנאי בגירושין אלא גרשה גירושין גמורין ומהגט קרינא וראינהו כשר כדת וכהלכה ומחמת שראינו גירושי פלונית בת פלוני מפלוני בן פלוני בעלה שנתן גטה ביד שלוחה לקבלה כתבנו לו שטר זה להיות בידו לזכות ולראיה שריר וקים.
גט מיאון. ביום פלוני כו' איך פלוני אמר לבת פלוני אתיא לקדמנא לבית דינא, וכך אמרה דפלוני אחי אטעי יתי וקדיש יתי לפלוני בן פלוני ואנא ינוקתא הוינא ולא הוה ידענא וכען לא ניחא לי (דאי הוי) [למיהוי] לההוא גברא ולא רעינא ליה ולא צבינא ביה ולית לבי צבי ביה להתנסבא ובדקנו אחר פלונית זו ועדיין היא קטנה וכיון דחזינא דאמרה פלוניתא דין כהדא עניינא כתבנו גט מיאון דנן לה למהך (ליה) להתנסבא לכל גבר די תיצביין כדת משה וישראל. סליקו לה הלכות גיטין אשר העתקתי מהועתק שהועתק מכתיבת הרב רבינו ברכיה נ"ע.
